בס”ד
ראש השנה
בגמרא במסכת ר”ה דף כז’ ע”א שואלת הגמרא: “כמאן מצלינן האידנא זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון, כמאן – כרבי אליעזר, דאמר: בתשרי נברא העולם”. דאילו לדעת ר’ יהושוע בניסן נברא העולם כמבואר שם בדף י’ ע”ב. ושואלים שם התוספות – כיצד אנו מתפללים אליבא דשיטת ר’ אליעזר, והרי להלכה לעניין חישוב התקופות אנו פוסקים כר’ יהושוע שבתשרי נברא העולם? ע”פ דברי התוספות שאנו פוסקים כר’ יהושוע שבתשרי נברא העולם. יש להוסיף ולשאול א”כ מדוע נקבע אחד בתשרי כיום הדין? בשלמא לדעת ר’ אליעזר שבתשרי נברא העולם, בכל שנה מחדש העולם כולו עומד למבחן האם העולם ממש את יעודו, האם העולם מתקדם לקראת המטרה שלשמה נברא. אבל לדעת ר’ יהושוע לכאורה אין סיבה לעשות דין לכל באי עולם דוקא באחד בתשרי. היה ראוי יותר לקבוע יום דין בניסן שבוא נברא העולם.
תוספות שם עונה משמו של רבנו תם – דאלו ואלו דברי אלוקים חיים. בתשרי עלה במחשבה לבראות ובניסן נברא בפועל. כלומר המחלוקת של ר’ אליעזר ור’ יהושוע איננה היסתורית, מחלוקת ר’ אליעזר ור’ יהושוע היא מהותית מתי לציין את בריאת העולם בזמן שעלה במחשבה או בזמן שנברא בפועל. על פי דברי תוספות אלו מבאר ר’ צדוק הכהן מלובלין מדוע גם לשיטת ר’ יהושוע יום הדין הוא באחד בתשרי. בתחילת פרק ב’ בבראשית אומרת התורה “אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְקֹוָק אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם” וחז”ל מדייקים מכאן דשם הויה המבטא את מידת הרחמים ושם אלוקים המבטא את מידת הדין מעורבים יחד בבריאת העולם. דמתחילה עלה במחשבה לברוא את העולם במידת הדין ראה הקב”ה שאינו יכול לעמוד, עמד ושיתף עמו מידת הרחמים. מה משמעות הדבר שרצה הקב”ה לברוא את העולם במידת הדין? מסברי ר’ צדוק שמידת הדין היא היושר האלוקי, המציאות האידאלית השלמה. כמו שאמר שלמה המלך בקהלת “והאלוקים עשה את האדם ישר” (קהלת ז’ כט) אלא שמעצם מציאות הבריאה בהיותה חומרית הירידה מוכרחת והחטא צפוי. לכן שיתף הקב”ה את מידת הרחמים. והיינו – מידת הרחמים אינה ויתור על האידיאל השלם “כל האומר הקדוש ברוך הוא ותרן הוא – יותרו חייו, שנאמר: הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט” (ב”ק נ’ ע”א) אל היא ניתנת הזדמנות לתקן מתוך הבנה שאין אפשרות במציאות של העולם הזה לגלות את האמת האלוקית בבת אחת. ויש צורך בתהליך ארוך של תיקון לכן הופיע מידת הרחמים המאמינה ביושר האלוקי הטמון באדם, וביכולתו לתקן את מעשיו.
לכן כל שנה באחד בתשרי זמן התעוררות ראשית המחשבה לברוא את העולם מתעוררת מידת הדין שבה על במחשבה לבראות. היושר האלוקי עומד בכל עוצמתו. וזהו שאנו אומרים בתפילה “היום הרת עולם” אומר האר”י הקדוש הרת מלשון הריון. וכל אחד נעמד מול היושר הזה ורואה היכן הוא נמצא ביחס לאידיאל האלוקי של הבריאה. על פי דברי ר’ צדוק הדין איננו חיצוני, אלא דין עמוק פנימי שאדם נעמד מול עצמו בתביעה פנימית של יושר גמור. ובניסן כאשר נברא העולם בפועל התגלתה מידת הרחמים לכן בניסן נגאלו ישראל ממצרים למרות שהללו עובד ע”ז והללו עובדי ע”ז.
וכאשר ישראל תוקעים בשופר תקיעה פשוטה הרי הם מגלים את היושר האלוקי, מדת הדין הנמצאת בקרבנו פנימה. ואנו אומרים לקב”ה שבפנימיותינו אנו ישרים וגם אם במהלך השנה אנו מסתבכים בשברים ותרועה, מידות ומעשים מקולקלים. הרי שאנו שואפים ורוצים לגלות את היושר האלוקי שבקרבנו וזהו הפשוטה שלאחריה. וכאשר שומע הקב”ה את תקיעתנו הרי הוא עומד מכיסא דין ועובר לכיסא רחמים בנתינת חיים חדשים מתוך אומנה בדין הפנימי המצוי בקרבנו, וביכולתנו לתקן.
אני מברך את כל בוגרי וידידי הישיבה לקראת השנה הבאה שתזכו שיתקבלו תפילותיכם ברצון. תכתבו ותחתמו יחד עם כל בני משפחותיכם וכל ישראל לחיים טובים ולשלום. וישמע קול תקיעתנו לפני בורא עולם עד שיתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ האשור… והשתחוו להשם בהר הקודש בירושלים בב”א.
נעם ולדמן