ברוכים הבאים!!

פותחים דף עונים ומרוויחים!*

עקב תקלה באתר החידה פתוחה עד כה חשוון

ישיבת ניר ממשיכה במיזם חיזוק לימוד הגמרא בישיבות התיכוניות ומזמינה אותך להשתתף>>

להלן הסבר ותקנון המיזם:

מיזם לימוד הגמרא של ישיבת ניר קרית ארבע- חברון מציע לבני הישיבות התיכוניות להשתתף בכתיבת תשובה על הסוגיה ואולי לזכות בפרסים שווים:

– כל משתתף יכול להגיש מאמר תשובה אחד בלבד!
– מספר המילים במאמר התשובה לא יעלה על 500 מילים.
– מותר ורצוי לדון בשאלה עם המורה/ אבא/ חבר.
– תשובות זהות שיתקבלו יפסלו ולא יוכלו לזכות בפרס.
– על פרטי הקשר בשאלון להיות ברורים ונכונים, פרטים שאינם ברורים לא יוכלו לזכות בפרס.
– נדרשת הסתמכות על המקורות במענה על השאלה.
– המאמר יוגש בקובץ PDF או Word ויועלה בשאלון ההרשמה בלבד!

– מבקשים מאוד: מי שאינו תלמיד ישיבה תיכונית – נא לא לשלוח תשובה. תודה על ההבנה

– פרס ראשון: התשובות שיתקבלו יבדקו בישיבה ובעל הציון הגבוה ביותר יזכה בפרס הראשון.

פרס שני: מיועד למי שיזכה הכי הרבה בחורים ללמוד את הסוגיה ולהשתתף במיזם. (ניתן לעשות זאת ע"י שליחת פרטים לחברים/ פרסום בסטטוס ובכל הדרכים האפשריות.) חשוב: על המשתתף שהגיע דרככם האחריות לציין זאת בהגשת התשובה. מותנה ב3 משתתפים לפחות. 

*מלבד הרווח הלימודי והתורני, בפרס הראשון יהיה יהיה זוכה אחד וכן בפרס השני.

ב-ה-צ-ל-ח-ה-!!

לפרטים: 02-9961775 (פעיל גם בהודעות וואצפ)

השאלה:

> בבוקר יום טוב ירדו גשמים, ולכן אדם נאלץ לאכול את סעודתו מחוץ לסוכה.

לאחר שפסקו הגשמים — האם עליו לחזור ולאכול בסוכה? כתוב את הדין והנימוק לפי התוספות במסכת ברכות וסוכה והרחב.

> להגשת תשובה - לחץ כאן <

ימים
שעות
דקות
שניות
ההגשה נסגרה. יישר כל לכל המשתתפים!

הכרזה על הזכייה בעוד:

ימים
שעות
דקות
שניות
ההגשה נסגרה. יישר כל לכל המשתתפים!

הזוכה במיזם - נועם אליה גואטה תלמיד י"ב ישיבת שעלבים


נועם היקר, כל הכבוד על העבודה המעמיקה! הצגת עיון מרשים עם חיבור בין הסוגיות השונות, ודיוק במקורות. 
אף על פי שהתשובה עלתה על סך המילם המבוקש – באופן חריג הוחלט לבחור בתשובה זו שהייתה המנומקת והשלמה ביותר

 

להלן מקצת מהתשובות

נהוראי צעיר

נהוראי צעיר

האמרה ”גמל פורח אינו אבל גמלא פרחא חוששין לו“ מופיעה במסכת שבועות כ“ט ע“א, ומתייחסת לדיני שבועות ונדרים. היא משמשת להבחין בין שני מצבים: .1 ”גמל פורח“ – מצב בלתי אפשרי, כמו גמל המעופף באוויר. במקרה כזה, אין כל חשש או צורך בהתייחסות, שכן מדובר בדבר שאינו מציאותי. .2 ”גמלא פרחא“ – מצב נדיר אך אפשרי, כמו גמל שמדלג או קופץ. במקרה כזה, יש לחשוש ולהתייחס, שכן למרות שהאירוע נדיר, הוא עדיין בגדר האפשרי. ההבחנה הזו משמשת את חז“ל לקבוע מתי יש לחשוש לאירועים נדירים ומתי ניתן להתעלם מהם. במסכת שבועות, ההקשר הוא האם לחשוש לשבועה שנאמרה בלשון שאינה רגילה, אך עדיין מובנת. במסכת יבמות קט“ז ע“א, הדיון עוסק בשאלה האם ניתן להניח שמישהו מת על סמך עדות שאינה חד משמעית. ובמסכת מכות ה‘ ע“א, מדובר על האם יש לחשוש לעדות שקר כאשר העדים אינם עקביים בפרטים שוליים. בכל המקרים האלה, חז“ל משתמשים בהבחנה בין ”גמל פורח“ ל“גמלא פרחא“ כדי לקבוע את רמת החשש וההתייחסות הנדרשת. אם מדובר במצב בלתי אפשרי לחלוטין, אין לחשוש. אך אם מדובר במצב נדיר אך אפשרי, יש מקום לחשש ולהתייחסות. לסיכום, ההבחנה בין ”גמל פורח“ ל“גמלא פרחא“ משמשת ככלי הלכתי לקביעת רמת החשש וההתייחסות הנדרשת במצבים שונים, בהתאם לסבירות ולהיתכנות של האירוע הנדון.

יונדב סרור

יונדב סרור

בגמרא נידונים מקרים שבהם עולה השאלה: האם יש לחשוש לאפשרות נדירה, בלתי סבירה או אפילו דמיונית – כאשר היא מועלית בהקשר של עדות, שבועה או פסק הלכה. שני ביטויים בולטים משמשים את חז"ל כדי לסמן את גבול הסבירות שזה יקרה גמל פורח באוויר" ו"גמלא פרחא". שני ביטויים אלו מבטאים הבדל עקרוני ביחס לחששות נדירים, במסכת שבועות כט-נאמר: "גמל פורח באוויר ". הכוונה היא לדברים שאין להם אחיזה במציאות כלל –, שמרחף באוויר שאין דרכן של בני אדם להיות מדברים כך ולא קורין אפילו לגמלא פרחא גמל פורח באויר ולפיכך שנאו במשנת שבועות לפי שהיא שבועת שוא ממש. בניגוד ל"נחש כקורת בית הבד" שבהם יש המגזימים הרי שגמל לא מתארים כפורח באויר ואפילו אם הוא "גמלא פרחא".. לעומת זאת, ביבמות קט"ז -העוסקת בדיני אשה שבעלה נעדר, נאמר: "גמלא פרחא – מדובר במקר של גט שהיה בנהרדעא והגיע לסורא לפי רבא ע"י גמלא פרחא באוויר אומר רש"י -גמלא פרחא - הולך מהר כעוף פורח: כך שיש מקום למצב מציאותי כזה גם במכות ה-מופיעה הבחנה דומה, בהקשר של עדים זוממים,שראו אותם הורגים משהו בסורא אבל אנשים ראו אותם בנהרדעא אולי חוששים ל"גמלא פרחא" קמ"ל שלא ונראה שאולי יש מקום לחשוב כך באופן מציאותי וכן סובר רש"י - "גמלא פרחא - מין גמלים יש שהם קלים במרוצתם כעוף הפורח": כלומר יש אפשרות שמציאות הזאת קיימת ולא רק תאורטית. מסקנה: הביטויים "גמל פורח באוויר" ו"גמלא פרחא" מבטאים את ההבדל ההלכתי בין אפשרי ללא-אפשרי, בעוד ש"גמל פורח" מייצג דבר דמיוני שאין קיים כלל, הרי ש"גמלא פרחא" מבטא אפשרות נדירה אך קיימת – שיש לשקול אותה, בפרט שמדובר בדינים חמורים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן